המרכז העולמי
לטכנולוגיית הלמידה של
הארגון ליישום הלמידה

כבר בשנות ה-50 ל. רון האברד זיהה את הפגמים במערכת החינוך. כמענה למשבר הזה, הוא התחיל לפתח "טכנולוגיה" אמיתית של למידה שבאמצעותה ניתן להשיג שליטה בכל תחום. מכלול פריצות הדרך האלה בתחום החינוך ידועות כ-'טכנולוגיית הלמידה'. הן מספקות לתלמידים בכל גיל ורמת השכלה את המרכיב שחסר בחינוך המודרני – היכולת ללמוד כיצד ללמוד.

מר האברד תיאר את האתגר בתחום החינוך מולו ניצבת החברה באופן הבא:

״המטרה והשאיפה של כל חברה כשהיא עוסקת בבעיית החינוך היא לשפר את היכולת, את היוזמה ואת הרמה התרבותית, ובאמצעות כל אלה, לשפר את רמת ההישרדות של אותה חברה״.

בשנות ה-60 מר האברד העביר סדרה של הרצאות על מחקרו בתחום הרחב של איך ללמוד. היישום שנבע מהתגליות האלה היה כה אוניברסלי עד שהמידע נכנס במהירות לשימוש בארגוני סיינטולוגיה.

בנוסף, המידע יושם על-ידי מורים בבתי-ספר אשר דיווחו על שיפור ניכר ובולט ביכולת הלמידה של התלמידים. בשנת 1971, מורה בבית-ספר הקים את הארגון החינוכי הראשון שהתמחה בשימוש בטכנולוגיית הלמידה.

שנה לאחר מכן, הארגון ליישום הלמידה הוקם בלוס-אנג׳לס במטרה לעבוד עם ממשלות ובתי-ספר ברחבי העולם כדי ליישם באופן נרחב את הטכנולוגיה הזו.

במשך יותר משלושים שנה, במה שהתחיל כמאמץ עממי, מחנכים שפעלו תחת הדגל של הארגון ליישום הלמידה הכניסו את טכנולוגיית הלמידה לשימוש בבתי-ספר ובאוניברסיטאות. כיום, הארגון ליישום הלמידה הוא רשת בינלאומית של בתי-ספר, תוכניות וקבוצות חונכות.

בשנת 2003, לאור העלייה בביקוש העולמי לטכנולוגיית הלמידה, הארגון ליישום הלמידה פתח קמפוס עם מעונות בספניש-לייק ליד העיר סנט-לואיס במדינת מיזורי, ארה״ב. מרכז ההכשרה הזה שעומד על שטח של 400 דונם נמצא במרחק שלושה קילומטרים מנקודת המפגש של הנהרות מיסיסיפי ומיזורי, ומשמש בתור המטה הבינלאומי של הארגון ליישום הלמידה והמכללה הראשונה לטכנולוגיית הלמידה.

מהי טכנולוגיית הלמידה? במחקרו בתחום הלמידה גילה מר האברד שהדבר העיקרי שהגביל את יכולתם של תלמידים לזכור מידע וליישם אותו ביעילות, היה חוסר בטכנולוגיה של איך ללמוד. זה כלל את מה שידוע בתור שלושת המחסומים ללמידה. טכנולוגיית הלמידה כוללת את השיטות המדויקות איך להתגבר על המחסומים האלה. המחסומים העיקריים הם:

אם מישהו לומד ומנסה להבין איך להפעיל מכונית או מחשב או מערכת סולרית, הדף המודפס והמילה המדוברת הם לא תחליף לחפצים עצמם. היעדר החפץ הפיזי הקשור למילה יכול לגמרי למנוע את ההבנה. אם המאסה על הנושא שנלמד חסרה, התלמיד ירגיש מעוך, כפוף, מעין "מסובב", מעין "מת", או משועמם.

כאשר תלמיד לא השיג בקיאות בידע או במיומנות בסיסיים יותר והתקדם בלימודיו אל שלב מתקדם או מורכב יותר, הוא עלול להרגיש מעין בלבול או טשטוש (תחושה כאילו שהוא לא יציב ועלול ליפול). מתייחסים למחסום זה לעתים קרובות בתור ״מיומנויות בסיסיות שהוחמצו״ או ״מיומנויות בסיסיות בלתי מספיקות״.

המחסום השלישי והחשוב ביותר הוא המילה שאינה מובנת כהלכה. מילה שאינה מובנת כהלכה היא מילה שאינה מובנת או שהיא מובנת בצורה לא נכונה. אחרי מילה שלא הובנה או שהובנה שלא כהלכה כל החומר הנלמד פשוט נעלם. כתוצאה מכך התלמיד יכול להרגיש שהכול מחוק מהזיכרון או להרגיש תשוש, הרגשה של ״לא-שם״ ומעין היסטריה עצבנית יכולות לבוא בעקבות זאת.

מורים ומנהלים מבתי-ספר ציבוריים ופרטיים, חונכים, יועצים עסקיים ויועצי חינוך מכל רחבי העולם מגיעים למרכז של הארגון ליישום הלמידה בספניש-לייק כדי לקבל הכשרה בטכנולוגיית הלמידה. המרכז מציע הכשרה מקצועית במסגרת אקסטרנית או בתנאי פנימייה, לרבות קורסים שמוכרים כנקודות זכות עבור תארים מתקדמים והשתלמות מקצועית.

בנוסף ספניש-לייק מציע תוכנית שלמה של קורסים וסדנאות שעוסקים בהיבטים ספציפיים של טכנולוגיית הלמידה וגם לימוד של שיטות שמאפשרות לתלמידים להפוך ליותר אחראיים, עצמאיים ובעלי ביטחון עצמי.

הארגון ליישום הלמידה הכשיר יותר מ-135,000 מחנכים מ-42 מדינות, והמחנכים האלה בתורם הביאו את טכנולוגיית הלמידה למיליוני עמיתים ותלמידים.