דיאנטיקה קודם, ואז סיינטולוגיה

המקור של דת הסיינטולוגיה ומייסדה הוא ל. רון האברד, אשר הקדיש את חייו למציאת תשובות לשאלות שהטרידו את האנושות במשך אלפי שנים. החדות האינטלקטואלית של מר האברד, סקרנותו וההרפתקנות חסרת הגבולות שלו נתנו השראה לחיפושיו, אפילו כבחור צעיר.

אבל המקור לתוצאות המחקר הראשונות של מר האברד אשר פורסמו בקנה-מידה נרחב לא היה טמון בסיינטולוגיה, כי אם בתחום מחקר אחר, "דיאנטיקה". המילה דיאנטיקה נגזרת מהמילה היוונית dia שפירושה "דרך" ו-nous, שפירושה "נפש", והיא מוגדרת בתור "מה שהנפש עושה לגוף".

דיאנטיקה היוותה את פריצת הדרך הראשונה של ל. רון האברד. וגילוייו הראשונים בתחום זה היו אלה אשר הובילו למחקרים נוספים ולבידוד המדויק של מקור החיים עצמו.

לאדם אין נפש. הוא נפש. לאדם יש מיינד ויש לו גוף. דיאנטיקה עוסקת בהשפעות הנפש על הגוף. לכן, דיאנטיקה עוזרת לספק הקלה מתחושות ורגשות לא רצויים, מתאונות וממחלות פסיכוסומאטיות (מחושים הנגרמים או מחריפים כתוצאה ממתח נפשי).

המילה 'סיינטולוגיה' לקוחה מהמילה הלטינית scio שפירושה "לדעת במלוא מובן המילה" ומהמילה היוונית logos שפירושה "למידה של". משמעותה המילולית של המילה היא "לדעת איך לדעת". סיינטולוגיה עצמה מוגדרת בתור "הלימוד והטיפול של הרוח ביחס לעצמה, ליקומים ולחיים אחרים".

סיינטולוגיה עוסקת בישות הרוחנית. היא מעלה ישירות את מודעותו ויכולתו של האדם, ובעשותה זאת, הוא אף מגביר את יכולתו להתגבר על הפקטורים השליליים שעוצרים אותו.