כנס המשחקים
מהם החיים? מהמקדשים הקדושים ביותר ועד לאדם מהרחוב, זו שאלה שנשאלה זמן רב אך מעולם לא זכתה לתשובה. בכנס זה, ל. רון האברד מציג את הפתרון המפתיע – שכולו מגיע ממחקרו הפורץ גבולות אל תוך נושא, שבמבט ראשון נראה לא רלוונטי באופן מטעה, אך למעשה מקיף את כל הקיום – החיים הם משחק! כי למרות כל החיצים והאבנים שהחיים משלחים לעברנו, הסיבה לחיים והסיבה למשחק הן זהות.בין אם מדובר בבייסבול, פולו או שחמט – על-ידי לימוד המרכיבים של משחק, אנחנו מוצאים את עצמנו כשברשותנו מרכיבי החיים. לפנינו, אם כן, המרכיבים: חופש, מחסומים ומטרות, והפקטורים המדויקים שקובעים "משחק" ו-"מצב של אין-משחק". הוא ממשיך ומפרט את ארבעת הסוגים של משחקים – כולל אלה שהאדם לא יודע שהוא משחק – שהם הבסיס לכל אברציה. הרצאה אחרי הרצאה מר האברד מציג את יישומם של עקרונות המשחקים על החיים – מיחידים, קבוצות וחברות ועד לגילוי של למה התטן אוהב בעיות, ומתוך זה גם יישום של גישת אודיטינג שלא רק תשפר את יכולתו של אדם לשחק משחק, אלא להגיע לאמת עצמה. תגליות אלה היו כה מהפכניות, שהן שימשו גם בתור הרעיון המרכזי של דבר נוסף של. רון האברד פרסם באותו כנס: 'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה' – ספר שמשם והלאה הוא קרא לו, "הספר הראשון של סיינטולוגיה".
מידע נוסףעוד על המוצר כנס המשחקים
ובכן, יכולות להיות אלף סיבות שבגללן חיים את החיים. יכולים להיות אלף דפוסים שלפיהם החיים מתוכננים מחדש ללא הפסק. אבל הסיבה שנותנת לנו את התוצאות הטובות ביותר, הסיבה שעומדת במבחן, שעומדת בניסיון, היא התיאוריה של משחקים. ואף אחת מהסיבות האחרות לא עושה את זה. – ל. רון האברד
מהם החיים?שאלה פשוטה למדי. עם זאת ב-1956, במהלך מסלול מחקרו הבלתי נלאה, ל. רון האברד דיבר על מילוי עמוד אחר עמוד בתשובות אפשריות ... עד שהוא ערך רשימה של כחמש מאות דפוסים פוטנציאליים של החיים. ורק אחד מהם, שהיה הכי פחות מקובל, הוכיח את עצמו. לפיכך, המסקנה – כשהיא מטעה בכך שהיא נראתה לא רלוונטית, אבל עם זאת מפתיעה בכך שמילאה את כל החלל, היא זאת: החיים הם משחק.
עם התפשטותן של חדשות אלה בעולם הסיינטולוגיה, ועם הבטחה לעוד, לא היתה זו הפתעה כאשר 'כנס המשחקים' היווה מוקד משיכה לכמות הסיינטולוגים הגדולה ביותר עד לאותו זמן. הוא החל בסופשבוע של חג ב-31 באוגוסט 1956. בעוד שמלון 'שורהם' בוושינגטון די-סי כבר ראה כנס של סיינטולוגיה, כנס זה היה שונה – הפעם נדרש אולם הנשפים המרכזי המפואר ורחב-הידיים כדי להכיל את יותר מ-400 המשתתפים. וזאת מבלי לקחת בחשבון שתי בובות בגודל טבעי של "אימא ואבא", שבאמצעותן מר האברד הדגים אודיטינג קבוצתי בין התיאורים הראשונים של משחקים וניתוחם.
המרכיבים והכללים של משחקים רקמו עד מהרה עור וגידים: חופש, מחסומים, מטרות – שחלים על כל משחק; המצבים שמגדירים "משחק", ביניהם: זהות, יריבים, תנועה ורגש; המצבים שמגדירים "אין-משחק", ביניהם: פתרונות, שלווה ושום-תנועה; המרכיבים של "שליטה" – התחלה, שינוי ועצירה; תפקידו של אינדיבידואל במשחק– פועל מתוך דטרמיניזם-עצמי או פאן-דטרמיניזם; ואפילו הפקטור של לשחק משחק ביודעין או שלא ביודעין.
אבל בלי קשר לשאלה מה אדם משחק, היכן ומתי, הכללים הבסיסיים היו תמיד זהים, והם הסבירו את מבנה החיים עצמם.
ושם היתה טמונה המהות של דבר נוסף של. רון האברד רצה להציג: המהדורה הראשונה של 'סיינטולוגיה: יסודות המחשבה', הספר שמשם והלאה הוא התייחס אליו בתור "הספר הראשון של סיינטולוגיה".
לפניך, אם כן, ההרצאות שציינו נקודת מפנה בהבנת הסיבה למה כל ניסיון קודם לקבל מענה נכשל, ושמכילות את התגלית שמראה מדוע תטן אוהב בעיות, וגם גישה חדשה לאודיטינג, שבתורה, לא רק שיפרה את יכולתו של אדם לשחק את המשחק, אלא גם להשיג את האמת עצמה.